הִתְמַצְּקוּת / י. יענקלב

הַחֵמָר הָפַךְ קָשִׁיחַ,

הַסְּלָעִים בְּמַיִם נֶחְצְבוּ,

הַזְּרָעִים גָּדְלוּ לְשִׂיחַ

וְהַשָּׂדוֹת כְּבָר נִקְצְרוּ.

חֻקִּים נִהְיוּ לְדֶרֶךְ אֶרֶץ,

מֵיתָרֵינוּ כָּךְ דִּבְּרוּ.

בְּמִצְחֵנוּ קְמָטִים הוֹפִיעוּ

וְדֵעוֹתֵינוּ הִתְגַּבְּשׁוּ.

אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר אָחוֹרָה,

לֹא נוּכַל אֶת הַקָּרְבָּן

לִזְרֹק.

כָּעֵת הַצֶּדֶק הוּא אֲנַחְנוּ-

בַּחַיִּים כָּךְ חַיָּב

לִהְיוֹת.