ואחרי שנה תמימה ביפן
נהפכתי ליפני לחלוטין
והייתי דובר יפנית
ומתנהג כיפני
ואוכל מזון יפני
הייתי מתהלך ברחובות קיוטו
מתפעל מפריחת עצי הדובדבן
עם הקטאנה והווקיזאשי חגורות למותניי
וכשהיה פונה אליי אדם מן הרחוב
קודם כל הייתי קד קידה קטנה
והייתי אומר לו ביפנית
"קוניצ'יוואה" לאות שלום
אך משום מה
תמיד היה אותו אדם
ולא משנה מי היה
בין אם דייג פשוט
או איש עסקים לבוש חליפה
תמיד תמיד
היה אותו אדם מגחך