אֵין בִּי חֲרָדָה,
רַק עֶצֶב, חֶמְלָה
לַזְּמַן שֶׁאָבַד וְלֹא יָשׁוּב.
מוּלִי מְנוֹרָה מִמַּתֶּכֶת,
מַרְאָה, שָׁעוֹן וְכוֹבַע בּוֹקְרִים,
אִשָּׁה יְשֵׁנָה לִי עַל הַבֶּרֶךְ.
לְעוֹלָם לֹא אָשׁוּב לִהְיוֹת יֶלֶד.
אֲבָל אָז הִיא מַתְחִילָה לְצַחְקֵק
וְהַכּוֹחַ שָׁב אֵלַי.
וְכָךְ זֶה מַרְגִּישׁ בְּכָל פַּעַם
שֶׁאֱלוֹהִים שָׁב אֵלַי.