חִכִּית לִי בְּחַדְרֵךְ
נֶאֱבֶקֶת עַל כָּל מוֹלֵקוּלַת חַמְצָן
מָצָאת כּוֹחוֹת
לְצַוּוֹת עָלַי לֶאֱכֹל, לִדְרֹשׁ
"קִרְאִי לְבַעֲלֵךְ."
אִמָּא עַד הַסּוֹף
רַק עָלַי חָשַׁבְתְּ
לֹא עַל עַצְמֵךְ,
וַאֲנִי מַצְלִיחָה בְּקֹשִׁי
לְהַסְתִּיר בֶּהָלַת אֵימִים
לְחַיֵּךְ.
הַמַּרְדִּים הִגִּיעַ
הַיּשר מִנִּתּוּחַ קֵיסָרִי
לְיַלֵּד אוֹתָךְ מִכָּאן.
גֹּרַשְׁתִּי מֵחַדְרֵךְ.
הֵטַחְתִּי אֶגְרוֹפִים בַּקִּיר
כָּל בֵּית הַחוֹלִים שָׁמַע
חוּץ מִמֵּךְ,
וְאֶקְרֹס אֶל זְרוֹעוֹת אִישִׁי
וַאֵבְךְ.