זְבוּב עוֹבֵר בְּחֶדֶר
לְהִתְגַּלֵּם בְּתוֹךְ חֲלוֹם,
לִהְיוֹת גַּרְגֵּר שֶׁל אוֹר.
יְרִיעַת בַּד רַךְ נִמְתַּחַת
מִתַּחַת לְמִשְׁקָע,
שַׁעַר גּוּמִי עוֹטֵף, וְלֹא נֶחֱצָה.
…
אַתְּ נִגֶּשֶׁת,
מַסְתִּירָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בַּחַלּוֹן.
מוֹשִׁיטָה יָדֵךְ
כְּדֵי שֶׁתְּנֻשַּׁק.
עוֹזֶרֶת לִי לָקוּם
מִתּוֹךְ הַשַּׂק שֶׁבּוֹ אֲנִי יֹשֶׁן.
"בּוֹא, אֲנִי אַכִּיר לְךָ אֶת אֲחוֹתִי".