מַבִּיט בַּפָּנִים הַחֲתוּמוֹת
בְּכָל בֹּקֶר רַעֲנָן,
עֵת שַׁחַר עוֹלֶה
וְנוֹסָף קַו אֶחָד.
חִיּוּךְ אֶחָד פָּחוֹת
יוֹרֵד לְאִטּוֹ
בְּמוֹרַד פְּנֵי פַּעַם,
לְלֹא תְּנוּעַת שָׂפָה
וְאַדְמוּמִית יְבֵשָׁה
מְבַצְבֶּצֶת.
אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה,
כְּאִלּוּ אָזְלוּ סִימָנִים
שֶׁלֹּא בָּאוּ לְבַקֵּר.