בֶּן אֱנוֹשׁ בְּמוֹתוֹ "שָׁב אֶל הָאֲדָמָה"-זֶהוּ הַתֶּלֶם
לְכָל מִי שֶׁנּוֹשֵׁם.
הַמַּלְאָכִים וְהַקַּבְרָנִים
יִהְיוּ שָׁם לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיךָ.
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת
אִתְּךָ לְשָׁם,
לְשָׁם הוֹלְכִים לְבַד.
אֲנִי יְכוֹלָה
רַ ק לְלַוּוֹת.
כַּיָּאֶה לְפָסִיבִיּוּת
שֶׁל מֵת
תִּהְיֶה כְּ"צוֹפֶה מֵהַצַּד", אֵיךְ הָפַכְתָּ לְסָבִיל
כְּשֶׁמְּבַצְּעִים בְּךָ פְּעֻלּוֹת
בְּאֹפֶן
פָּעִיל שֶׁל מַמָּשׁ.
לֹא אוּכַל לְהוֹסִיף שֶׁזֶּה בַּעַל כָּרְחֲךָ
כִּי עַכְשָׁו אַתָּה רַק,
גּוּפָהּ.