קו-פועלים / אמיר פרנקל

בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת־מְאֻחֶרֶת זוֹ

עוֹלֶה אֲנִי אֶל כְּלוּב הַבַּרְזֶל

אֲשֶׁר נְשָׂאַנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

נִדְמֶה רוּחַ טְרוֹם צַפְרִירִים צוֹנֶנֶת

דּוֹחֶפֶת אֶת כְּלֵי הַמַּתֶּכֶת בְּפִתּוּלֵי עִירִי.

אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים – אֵלֵינוּ מִצְטָרְפִים

לַמַּמְלָכָה אַבִּירֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה,

עוֹלִים מְלוּוִּים בְּמַשָּׁב פְּרָצִים רַעֲנָן.

גַּם הַשַּׁחַר עוֹלֶה וְאִתּוֹ מִתְעוֹרֶרֶת

רוּחַ חֵרוּת בִּלְבָבֵנוּ.

אוֹתָהּ רוּחַ הַדּוֹחֶפֶת אֶת קַו־פּוֹעֲלִים.

רוּחַ קְדוֹשָׁה שֶׁל עָמָל וְחַיִּים.

נִדְמֶה אֲנַחְנוּ אֵלֵי שֶׁמֶשׁ

סוֹבְבִים וְסוֹחֲבִים נוֹסָף עַל מַעֲמָסֵינוּ

אֶת הַחַמָּה בְּמַעֲלוֹת הָעִיר. וְהִיא עוֹלָה

וַאֲנַחְנוּ יוֹרְדִים, בִּתְרוּעַת צִפּוֹרִים.

לְפִי שָׁעָה גַּם מָחָר יִנְשֹׁב קַו־פּוֹעֲלִים.