יוֹם שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,
יוֹם מָשׁוּחַ בְּאַרְבַּע הָעוֹנוֹת.
נֶאֶגְרוּ עָלִים שֶׁל בְּרוֹנְזָה
וְשֶׁל כֶּסֶף, הַשָּׁנָה אָסְפָה
אֲפִלּוּ קְצָת מֵהַיָּרֹק.
שֻׁלְחַן מֵעֵץ עִם גְּבִיעַ יַיִן,
שְׂמִיכָה זְרוּקָה עָלָיו, לִישֹׁן.
אִמִּי דָּחֲפָה אוֹתִי לְכָאן בְּעֶצֶב,
"הִשְׁתַּנּוּ תָּוֵי פָּנֶיךָ…
הֵן אֵינָן מֻפְנוֹת לְטוֹב."
…
אֲנִי לוֹגֵם מִתּוֹךְ הַיַּיִן,
אֲנִי הוּא זֶה שֶׁזָּרַק אֶת
הַשְּׂמִיכָה.
הַיּוֹם הוּא יוֹם חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ-
"מֶה עָשִׂיתִי הַשָּׁנָה?"