בְּדַרְכּוֹ אֶל בֵּית הַקָּפֶה הוּא בּוֹחֵר מַפִּית נְיָר,
רְחוֹבוֹת, אֲנָשִׁים, אִשָּׁה עִם מִבְטָא מַצְחִיק,
אֶת בֵּית הַסֵּפֶר בּוֹ לְמַד לַחֲלוֹם.
הוּא מוֹסִיף פִּסַּת שָׁמַיִם. מוּטָב כְּחֻלִּים.
אָז, הוּא כּוֹתֵב אֶת שֵׁם הָעִיר,
אֶת שֵׁם אַהֲבָתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת,
אֶת הַיָּם וְעִצְבוֹנוֹ.
תַּחַת הַמִּרְפֶּסֶת הַזְּמִינָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא יְקַפֵּל אֶת חַיָּיו
וְיַחְלִיק אוֹתָם אֵל כִּיס חוּלְצָתוֹ.
*דוד טובי נפטר בשנת 2009, השיר נשלח לנו על ידי בנו יעקב טובי.