* / אליעזר יהושע וילנסקי

אני מסתובב ורואה את עצמי

אני הייתי כל כך יָפֶה

שיער זהוב מלא גולש עד כתפיי

עיניים כחולות בוהקות 

שואבות עמוק פנימה במבטן

שפתיים אדומות מלאות ומענגות 

וכאשר הסתובבתי

עצמי שאל אותי האם אני מכיר אותו

עניתי לו שלא

הוא חייך מלחי אל לחי במבט זדוני

והציג עצמו בפניי 

נעים מאוד אני המוות שלך 

עור פניו התחיל להתעוות

נמרח ונעלם מן העולם

ואני עונה לו

נעים להכיר.