בִּשְׁעַת הֲלִיכָה
אֶל מַחְשַׁכֵּי מִנְהָרוֹת,
יֵשׁ וְתֵאָחֵז בִּי
בִּזְרוֹעַ עֲנָקִים מַלְכַּת-הָאֵימָה
ושִׂמְלָתָהּ הַמְּפֻחֶמֶת
תַּשְׁחִיר בְּנָקֵל
אֶת בִּגְדִי הֶחָדָשׁ.
עֵינַיִם יָפוֹת יֵשׁ לָהּ,
שְׁנֵי עִנְבָּרִים שְׁחֹרִים כְּפֶחָם
וְנוֹצְצִים בְּלִי-הֲפוּגוֹת.
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד
חָשַׁקְתִּי בָּהֶם, חָשַׁקְתִּי בָּהּ
וְרָצִיתִי לִתְלֹשׁ
אֶת העִנְבָּרִים הַיָּפִים
מִמְּקוֹמָם.
זְכוּת-אָבוֹת עָמְדָה לָהּ
אָז שֶׁלֹּא הָיִיתִי גָּבוֹהַּ מַסְפִּיק
וְלֹא קָרַבְתִּי לְסַנְטֵרָהּ.
עַתָּה גָּבַהְתִּי
וַאֲנִי מְפַחֵד.