ואלס / י. יענקלב

וַאלְס, מִתְנַגֵּן בַּלֵּילוֹת

לְצַד כֻּרְסָה בַּסָּלוֹן

שֶׁהָפְכָה לְמִטָּה.

דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל לֶחִי

מָרָה, שֶׁל יָשִׁישׁ הַחוֹזֵר

לְאֶרֶץ קָרָה.

בְּתוֹךְ שֵׁנָה עֲרֵבָה

צְלִיל הֶחָצוֹת מָלֵא

בְּיַלְדוּת בְּתוּלָה.

חַפָּה מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּבוֹא

לְבַשֵּׁל עוֹד הַבֹּקֶר,

וּמִבַּת זְקוּנִים חֲרֵדָה.

לְצִדּוֹ, רַק אִמּוֹ מְחַיֶּכֶת

בְּמֶרְכַּז הַשֻּׁלְחָן אֵיתָנָה.

וַאלְס, בְּמַהֲלַךְ הַיָּמִים,

וְהַכֻּרְסָה מְסֻדֶּרֶת זְקוּפָה.