יוצר/ י. יענקלב

נָע יוֹצֵר, מַמְשִׁיכוֹ שֶׁל עָפָר

וְדוֹבֵר אֶת כֻּלּוֹ.

הוּא קָבוּר בַּעֲפַר,

הוּא קָבוּר עָמֹק בְּתוֹכוֹ.

הַחֹל שָׁקוּף, 

שָׁקוּף מִתַּחְתָּיו וּשְׁקוּפִים 

יְצִירָיו.

וּתְחוּמִים גְּבוּלוֹתָיו,

בְּאָפְקִים חֲשׁוּכִים

בְּאַרְבָּעָה כִּוּוּנִים מֵעָלָיו.

לֹא הָיוּ שָׁם חַיּוֹת עַד 

שֶׁלֹּא הֻזְמְנוּ,

כָּעֵת בַּשְּׁלוּלִית כֹּה רַבּוּ,

שֶׁלָּקְחוּ אִתָּם קְצָת.

אֵין עֵץ אוֹ שָׁפָן

שֶׁלֹּא הֵגִיחַ גְּרוֹנוֹ

וּלְשׁוֹנוֹ לֹא בָּרְאָהּ דַּעְתָּם.

נָע יוֹצֵר, מַמְשִׁיכוֹ שֶׁל עָפָר

וְדוֹבֵר אֶת כֹּל מִלּוֹתָיו.

הוּא מַבִּיט לַצְּדָדִים,

הוּא מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ,

הוּא קָבוּר בַּעֲפַר,

הוּא קָבוּר עָמֹק בְּתוֹכוֹ.