דיג/ י. יענקלב

"בֵּיצֵי דָּג

עִם קְצָת מֶלַח וְהַרְבֵּה חֶמְאָה.

רִשְׁרוּשׁ סַכִּין

עַל פְּרוּסָה חֲרוּכָה.

טַעַם גַּם עֵדֶן וּשְׁתִיָּה חֲרִיפָה.

צָרִיךְ מַיִם, סֻכָּר, סְפִּירְט, מַבְחֵנָה,

לְהַחֲלִיף עַל כִּכַּר רֹאשׁ אוסייטרה,

לְהוֹצִיא פְּרוּטוֹת מִתַּחַת לַמִּטָּה,

לִקְנוֹת מַלְבֵּן שָׁלֵם שֶׁל חֶמְאָה!"

כָּךְ זֶה עַל צוּק, עַל כִּסֵּא נַדְנֵדָה,

צְלִילֵי שְׂפָתַיִם בּוֹקְעוֹת לְצַד חֹר הַחַכָּה.

דָּגִים נֶחְבָּטִים בַּסְּלָעִים וְנוֹפְלִים, וְהַדְּלָיִים

רֵיקִים. 

אַךְ לֹא בִּשְׁבִיל זֶה דָּגִים,

אֶלָּא אֵלּוּ הַדָּגִים שֶׁדָּגִים.