שירת האתר

נוֹשְׁרִים הֶעָלִים מֵהָעֵץ וּבַסְּתָו הֵם חוֹזְרִים לְהוֹרִיק שׁוּב, סוּסִים דּוֹהֲרִים לְאָחוֹר וְנוֹבְחִים עַל עֶגְלוֹן עַבְדְּקָן, זַנְבוֹת אֲרָיוֹת מַלְבִּינִים [אִם גַּמָּל – דַּבַּשְׁתּוֹ הוּא רוֹאֶה שׁוּב],

אני מסתובב ורואה את עצמי אני הייתי כל כך יָפֶה שיער זהוב מלא גולש עד כתפיי עיניים כחולות בוהקות  שואבות עמוק פנימה במבטן שפתיים אדומות

בִּשְׁעַת הֲלִיכָהאֶל מַחְשַׁכֵּי מִנְהָרוֹת,יֵשׁ וְתֵאָחֵז בִּיבִּזְרוֹעַ עֲנָקִים מַלְכַּת-הָאֵימָהושִׂמְלָתָהּ הַמְּפֻחֶמֶתתַּשְׁחִיר בְּנָקֵלאֶת בִּגְדִי הֶחָדָשׁ. עֵינַיִם יָפוֹת יֵשׁ לָהּ,שְׁנֵי עִנְבָּרִים שְׁחֹרִים כְּפֶחָםוְנוֹצְצִים בְּלִי-הֲפוּגוֹת. כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶדחָשַׁקְתִּי בָּהֶם, חָשַׁקְתִּי בָּהּוְרָצִיתִי

In the chasm between your legs A great void The abyss L'Origine du monde It is calling to me Dive deep It says EVOLVE

הַמַּלָּח שֶׁהִגִּיעַ מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת מְדַבֵּר עַל הַיָּמִיםבָּהֶם לַנְמָלִים וְלָבָּרִים הָיָה נִיצוֹץ,בָּהֶם יָכֹלְתָּ לִצְחֹק כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ עִם גְבָרִים וּזוֹנוֹת.וְעֵינָיו מַבְרִיקוֹת בָּבַּר שֶׁל הָעִיר הַתַּחְתִּית,וְהָאַלְכּוֹהוֹל שׁוֹטֵף אֶת

Upon the river of time,flowing in magnitudegreater in solitude.of the quiet endless stream On the outskirts of realitywhere nothingness takes fleshand form something like a

צ'וּ-צ'וֹוּוּ! שׁוֹרֶקֶת הָרַכֶּבֶתוְקִיטוֹר יוֹצֵא מִן הָאֲרֻבָּהרַךְ וְלָבָן כְּמוֹ צֶמֶר.הַגַּלְגַּלִּים עוֹקְבִים אַחַר פִּתּוּלֵי הַדֶּרֶךְאוֹ בְּעֶצֶם- הַמְּסִלָּהוְלַהֲקוֹת צִפּוֹרִים מְעוֹפְפוֹת מִכֹּל עֵבֶר. בַּתַּחֲנָה הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּיםאָז הֵם

ואחרי שנה תמימה ביפןנהפכתי ליפני לחלוטיןוהייתי דובר יפניתומתנהג כיפניואוכל מזון יפניהייתי מתהלך ברחובות קיוטומתפעל מפריחת עצי הדובדבןעם הקטאנה והווקיזאשי חגורות למותנייוכשהיה פונה אליי אדם מן

A quadruple faced lie walking down the streetThe quartet is playing it's favorite tuneThe lead singer is humming his old songThe guitarist is fingertiping them

הָיִיתִי שָׁבָה אֶל שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִיםוּמְאַמֶּצֶת אוֹתְךָ, נוֹתֶנֶת לְךָאֶת פְּרוּסַת עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד הָאַחֲרוֹנָהמִן הַמְּקָרֵר, לִיצֹר מְתִיקוּת וְרֹגַעבְּנַפְשְׁךָ הַמְּיֻסֶּרֶת.הָיִיתִי כּוֹרֶתֶת אֶת הָעֵץ הָאָרוּרשֶׁגֵּרֵשׁ אוֹתְךָ מִגַּן הָעֵדֶן שֶׁל

אֵם טוֹבָהתִּבְחַר לִבְנָהּאָב עַב אֵיבָר הָאֱנוֹשׁוּת מִשְׁתַּבַּחַת גֵּנֵטִיתבַּנְּתִיבִים הַלֹּא מְמֻסָּדִים.

גַּלִּים-גַּלִּים בָּאוּ צַלָּחוֹת מְעוֹפְפוֹתוְנַחֲתוּ עַל שֻׁלְחָנִי רֹאשִׁי וּבֵין עֵינַי.מָצָאתִי מִקְלָט בִּמְעָרָה אַחַת קְרוּעָה לַשָּׁמַיִם:לַזְּוָעָה לֹא תַּאֲמִינוּ הָיוּ יָדַיִם וְרַגְלַיִםוְהָיָה צָרִיךְ לְמַהֵר:מוֹשֶׁבֶת הַמּוֹרְדִים הַקְּטַנָּה אַךְ אֲמִיצָה:עָמְלָה

הֵיכָן שֶׁלֹּא תִּהְיֶהיַחַד עִם כָּל הַשִּׁירִים הַנּוּגִים שֶׁל אֱלֹהִיםאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָלְצַד כָּל הָעֵצִים הָעֵירֻמִּיםשֶׁכַּפּוֹתֵיהֶם נוֹגְעוֹת בְּעָרְפְּךָאֲנִי אִתְּךָ.בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת בְּרֵיחַ עָצוּב-מָתוֹקשֶׁל בֵּית הַחוֹלִיםאֲנִי מַחֲזִיק אֶת יָדְךָ הַשְּׁמוּטָה.

בַּיָּם אֲנִי גּוֹלֵשׁ אֶת רִגְעֵי הַשִּׂמְחָהשֶׁל דָּג קָטָן הַקּוֹפֵץ עַל גַּבּוֹשֶׁל כָּרִישׁ גָּדוֹל.בַּיָּם אֲנִי פּוֹרֵשׂ אֶת כַּפַּי לָרוּחַשֶׁתָּבִיא מוּזָה קְטַנָּה לְפַזֵּז אֶת לִבִּי.בַּחוֹל אֲנִי בּוֹנֶה

בְּדַרְכּוֹ אֶל בֵּית הַקָּפֶה הוּא בּוֹחֵר מַפִּית נְיָר,רְחוֹבוֹת, אֲנָשִׁים, אִשָּׁה עִם מִבְטָא מַצְחִיק,אֶת בֵּית הַסֵּפֶר בּוֹ לְמַד לַחֲלוֹם.הוּא מוֹסִיף פִּסַּת שָׁמַיִם. מוּטָב כְּחֻלִּים.אָז, הוּא כּוֹתֵב

"…אַתְּ יוֹדַעַת, לִבְחֹר אֲבַטִּיחַ זֶה לֹא אֵיךְ שֶׁזֶּה נִשְׁמָע זֶה אֵיךְ שֶׁזֶּה מַרְגִּישׁ, זֶה כְּמוֹ לָתֵת פְלִיק לְתַחַת בְּגִ'ינְס, מִיָּד אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ

מִשֶּׁגָּבַר קוֹר בָּעֶרֶב שׁוּבוְנִנְעַל הַקָּהָלעָנָן וּבוֹ שֶׁבֶר עָבַרוְקֶרֶב גֶּשֶׁם * שיר פלינדרום – הינו שיר שנקרא מצד ימין לשמאל ומצד שמאל לימין באותו האופן.

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן אֲנִי לוֹקַחַת מוֹנִיּוֹתוּלְכָל נַהָגֵי הַמּוֹנִית יֵשׁ אוֹתָם מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ.וְזֶה מַצְחִיק וּמוּזָר בְּאֵיזֶשֶׁהוּ אֹפֶן,הַמּוֹנִית לוֹקַחַת אוֹתִי לְאוֹתוֹ מָקוֹם.חוֹף יָם, שָׁמַיִם כְּחֻלִּים וְצֶבַע תְּכֵלֶת.הָאֱמֶת שֶׁזֶּה

הַשָּׁנִים הִלְבִּישׁוּ אֶת הַבַּיִתבְּכֻתֹּנֶת מֶשִׁי שֶׁל טְלָלִיםמִסְתַּחְרֶרֶת וְיוֹרֶדֶת מַטָּהבַּמַּדְרֵגוֹת אֶל שָׁמִיר וָשַׁיִת. הַזְּמַן קִמֵּט אֶת קִירוֹת הַבַּיִתכְּמוֹ אָקוֹרְדְּיוֹן כְּמוֹמְנִיפָה שֶׁנִּסְגֶּרֶת עַל פְּנֵי אִשָּׁה.בַּשָּׁמַיִם רִחֵף עַיִט,

בְּחַיַּי הַקּוֹדְמִים, נִדְמֶה לִי שֶׁמַּתִּי בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג.עִם רוֹבֵה צַלָּפִים עַל כְּתֵפִי, מְכֻסֶּה בַּשְּׂמִיכָה הַלְּבָנָה.וְאָנִי זוֹכֵר שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ כֶּלֶב, אוֹ כְּאֶחָד הַזְּאֵבִיםכַּאֲשֶׁר נִגַּנְתִּי בַּלֵּילוֹת עַד בּוֹא

וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בְּפָנֶיךָוְנִשַּׁקְתִּי עֵינֶיךָאֶת כַּף יָדְךָ,אֶת כַּף רַגְלְךָוְרָאִיתִי אוֹתְךָאֶת כֻּלְּךָכָּל-מִי-שֶׁאַתָּהכָּל הַזְּמַנִּיםתַּחַת עֲטִיפַת הַבָּשָׂרוְאִלְּמוּת הַמִּלִּיםקִרְבַת נֵצַח עֶלְיוֹנִיםאֵל וְאֵלֶּהבֵּינֵינוּ זָהֲרָה וְחִיְּכָההַשְּׁכִינָה

Скажи мне дорогая,Ни пол – словаНе говоря, а лучше посмотри,Как ткани дняБлаженная основаМеж нами кувыркается внутри.И есть душаБессмертная, как знамяИ есть еще какая есть земляИ

"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים–אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם;וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ." (בְּרֵאשִׁית, טוּ', ה') הַבֵּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים –לְךָ זוֹרְחִים הֵם,

In this labyrinth I’m as devoted as thechain saw brick a back or the cold flat stone of a white marble tomb. You glance, encapsulating

מְפַחֵד שֶׁלֹּא תִּרְאִי אֶת הָאֱמֶתשֶׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לִרְאוֹתכִּי אֲנִימַסְתִּיר לִפְעָמִים. מִסְתּוֹבֵב בָּנוּגַּלְגַּל שִּׁנַּיִםוְחוֹתֵךְ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹלְעִים. אִם הַמִּלָּה בִּבְרִיתֵנוּלֹא תִּתְגַּלְגֵּלמַה יִשָּׁאֵרכְּשֶׁמֶן הַחַיִּים. שְּׁתִיקָה תַּעֲלֶה חֲלוּדָההַגַּלְגַּל יִתָּקַעוּמַה שֶׁיִּשָּׁאֵר לָךְלִרְאוֹת זוֹ 

As elephants still cross my path,I reminisce of mammothsand ages past.I hear their trumpet callsacross the icewhile future trampsthe presentand once again does theevolution cast

יָפָתִי דָּמְתָה לַלַּיְלָה וַאֲנִי לַיּוֹם,אָז קָבַעְנוּ הַפְּגִישָׁה לַצָּהֳרַיִם.הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלָה שְׁחֹרָה,מָרְחָה שְׂפָתוֹן אָדֹםוְחִיְּכָה בְּלִי לְכַוֵּץ אֶת הָעֵינַיִם. יָפָתִי דִּבְּרָה הַרְבֵּה עַל חֲלוֹמוֹת,וַאֲנִי בַּלָּאט סָפַקְתִּי לִי

וְאִם הָיוּ זְרוֹעוֹת לַכֹּתֶלהָיִיתִי נִצְמֶדֶת לְרָחְבּוֹלְהִסָּגֵר בְּגֹב תּוּגָתִילְהִטָּמַע בֵּין נִדְבָּכָיו,בֵּין דּוֹרֵי נְהִי.  הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתְךָ בִּיחֵפוּת, לָמָּה?לָמָּה?לָמָּה?וְאַתָּה לֹא מֵשִׁיב. אֲנִי רוֹצָה לִבְכּוֹת בְּקוֹל. עַד כְּלוֹת.עַד

הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ כְּשֶׁהָיָהוּבַלֵּילוֹת חֲמִימִים אֵלֶּה               אַתָּה תּוֹפֵשׂ עַצְמְךָ לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶאעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת,מוֹצִיא שְׁטוּף-זֵעָה בְּאִישׁוֹן-לַיְלָה אֶת הַכְּלִיעִם הֶחָלָב מֵהַמְּקָרֵרוְאַחֲרֵי זְמַן מַחֲזִירוֹפְּזוּר-דַּעַת בִּמְלֹא הָרְצִינוּתאֶל אֲרוֹן-הַכֵּלִיםמִתַּחַת לַכִּיּוֹר.

בֶּן אֱנוֹשׁ בְּמוֹתוֹ "שָׁב אֶל הָאֲדָמָה"-זֶהוּ הַתֶּלֶם לְכָל מִי שֶׁנּוֹשֵׁם. הַמַּלְאָכִים וְהַקַּבְרָנִים יִהְיוּ שָׁם לְקַבֵּל אֶת פָּנֶיךָ.אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת אִתְּךָ לְשָׁם,לְשָׁם הוֹלְכִים לְבַד.אֲנִי יְכוֹלָה רַ ק לְלַוּוֹת. כַּיָּאֶה