שירת האתר

מְתִינוּת כָּזֹאת: מְתִיקוּת כְּעֵיןעֲסָקִים כָּרָגִיל. הָרְגִילוּתמִכָּאן וָהָלְאָה. לְעֵת לַיְלָה: מַחֲזִיר הַיֶּלֶד אֶת חַיָּלֵיהַצַּעֲצוּעַ לְקֻפְסָתָם יַשְׁכִּיבֵם לִישֹׁן:בַּחֲלוֹמוֹ נְמַסִּים יָמָיו כַּחוֹל. כָּחֹל H12 blue מִצְטַבֵּעַ בְּלִבּוֹ.

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד נִצְלְבוּ דַּרְכֵי סוּסֵינוּבְּדַרְכָּם אֶל סוֹף אֶחָד-בְּדַרְכָּם אֶל עֵבֶר אוֹתוֹ הַצּוּקשֶׁבּוֹ הַדֶּלֶת תִּפָּתַח. אַךְ אַל לִי לַחֲשֹׁב עַל יוֹם מָחָרשֶׁהֲרֵי אוּלַי כְּבָר אָז

א. לִרְקֹד זֶה כְּמוֹ לִגְסֹסבְּחֶבְלֵי-לֵדָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ –הַנְּשִׁימָה הִיא אֵינֶנָּה אֲוִיר,הִיא מַחֲנָק.הַדְּמָעוֹת חַסְרוֹת רֶגֶשׁ. הִנְּךָ גּוּף מְשׁוֹטֵטבְּמֶרְחַב אַלִּים וְאִלֵּם,הַמַּכֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁתִיקָהוְרוֹקֵד,נִים-נָע-וָנָד וְחֹלֶם. זְרֹק אֶת

Those who deal out judgment constrict a man to conform to the path of god, or the devil. \ \ Crafted by destinyin the abysswhere

וְאִם יִתְבָּרֵרשֶׁזּוֹ הַשִּׂיחָה הָאַחֲרוֹנָהוְאַחֲרֶיהָ שְׁלוּלִיּוֹת־עַל־מִדְרָכָה,בֹּץ בַּגַּרְבַּיִם, צַעַר,סַעַרוּכְפוֹר – מָה טַעַם וְרֵיחַ הַמִּלִּים שֶׁנִּנְצֹרכְּשֶׁהָעוֹלָם יֵחָרֵב,כְּשֶׁהַזְּמַן יַעֲצֹר? הַלְוַאי בְּטֶרֶם –לְדַקָּהבֵּין זֶרֶם הַטִּפּוֹת וּמַבּוּל הַתְּלוּנוֹתבְּפֶה מָלֵא רֹךְתַּחַת מִטְרִיַּת

Больной слег снег держись, дружище! И под ногами и под железом. Век попался нам, как зверь в тенета Тень , тень а света нет держи

אַבָּהוּת צְעִירָה בְּעֵת מִלְחָמָהעוֹטֶפֶת יֶלֶד קוֹדֵחַ מֵחֹםבְּמִשְׁמֶרֶת הַבֹּקֶר, וּמִתְיַצֶּבֶת לַשְּׁמִירָה הַלֵּילִיתעַל הִתָּכְנוּת הֶעָתִידלְכָל הַיְלָדִים כֻּלָּם.

Giant monuments carved in stonelasting  for milenia, eroded by the tools of time,dust grains scattered, blownby wind, carried far away, but sandstones are much easier to

שְׁעַת עֶרֶב אֲנִי שׁוֹכֵב עַל הַסַּפָּה עֵינַי עֲצוּמוֹת אֲנִי חוֹלֵם עַל חַלּוֹן גָּדוֹל פָּתוּחַ עַשְׂרוֹת שְׁטִיחִים מְעוֹפְפִים פְּנִימָה חַגִּים מֵעָלַי רוּחַ עֶרֶב בְּמֹחִי עוֹד סְפִינָה

בְּחִתּוּלֶיהָ זוֹחֶלֶת לָהּנְחִישׁוּת דְּהוּיָה וּדְקִיקָהדְּקִיקָה.הִיא פּוֹגֶשֶׁת (שׁוּב) בְּסָפֵקהוּא מְחֻסְפָּס וְעָבְיוֹ עוֹלֶה עָלֶיהָמְנַסָּה לַחֲמֹק.אַךְ הוּא בְּסָפֵק אִם תַּצְלִיחַהוּא יוֹדֵעַ, הוּא הַקּוֹבֵעַ.

הַמִּדְבָּר מְצַוֶּה עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ,וַאֲנַחְנוּ נַבִּיט לְנוֹפִים רְחוֹקִים –הַאוּכַל לְהַסִּיג מִלִּבִּי וְלִשְׁכֹּחַזִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים? הָאוֹר מְלַטֵּף אֶת שְׂעָרֵךְ וְנִשְׁבַּרעַל גּוּפֵךְ הַשּׁוֹקֵעַ בַּחוֹל –הַאוּכַל לִרְאוֹתֵךְ כְּסוּפַת הַמִּדְבָּרשֶׁיּוֹצֶרֶת מָחוֹל?

מַבִּיט בַּפָּנִים הַחֲתוּמוֹתבְּכָל בֹּקֶר רַעֲנָן,עֵת שַׁחַר עוֹלֶהוְנוֹסָף קַו אֶחָד. חִיּוּךְ אֶחָד פָּחוֹתיוֹרֵד לְאִטּוֹבְּמוֹרַד פְּנֵי פַּעַם,לְלֹא תְּנוּעַת שָׂפָהוְאַדְמוּמִית יְבֵשָׁהמְבַצְבֶּצֶת. אֲנִי יוֹדֵעַשֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה,כְּאִלּוּ אָזְלוּ סִימָנִיםשֶׁלֹּא בָּאוּ לְבַקֵּר.

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּר אֶת הַבַּיִת שֶׁל הַהוֹרִים אִמִּי מְשַׂחֶקֶת עִם תִּינוֹק. וַאֲנִי נָח עַל הַמִּטָּה בְּחַדְרִי. לִפְעָמִים, הִיא מְצִיצָה לִפְנִים בִּכְדֵי לִבְדֹּק אִם אֲנִי יֹשֶׁן

פֹּה סְפָרִים: סְפָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן: עַל הָרִצְפָּה (בְּאֵין אִצְטַבָּה): תְּמוּנוֹת עַל הַכְּתָלִים אַיִן. וְיָדַעְתִּי: בּוֹעֵר מְאֹד שְׁבִיל הֶחָלָב הַלָּבָן כְּפַס צַלֶּקֶת בִּפְנֵי הָרָקִיעַ בַּלַּיִל וּמֵרְאִי

אַתָּה הַגִּבֵּן הַמִּתְחַבֵּא,אֲנִי הַגִּבֵּן הַמִּשְׁתַּנֶּה. אַתָּה הַגִּבֵּן,אֲנִי הַמַּחְבּוֹא.אַתָּה זֶה אַתָּה,אֲנִי הַשִּׁנּוּי. אַתָּה שְׂרוֹךְ זָהָב בְּנַעֲלֵי הַנֶּצַח,אֲנִי שְׂרוֹךְ פָּשׁוּט בְּנַעֲלֵי עֲבוֹדָה. אַתָּה הַשְּׂרוֹךְ,אֲנִי הַזָּהָב.אַתָּה הַנַּעַל,אֲנִי הָעֲבוֹדָה.

דַּי! תְּנוּ לִי לָרֶדֶת מֵהַנְּתִיבִים, (שֶׁל אַיָּלוֹן)וְלָרוּץ לַשּׁוֹמְרוֹן לַשָּׂדוֹת.לְוַתֵּר עַל הַכֹּלוְלִשְׁטֹף אֶת הַפָּנִים בְּבֹץ. אֲנִי כָּל כָּךְ מִתְגַּעְגֵּעַלַיַּלְדוּת וּלְבֹץ! אֲנִי רוֹצֶה לִרְעוֹת כְּבָשִׂים,לְהִשָּׂרֵף בַּשֶּׁמֶשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹתבְּאָבָק.אָז

אַגַּב סִיּוּר צַרְכָנוּתבְּמַרְכּוֹל קָרוֹבהֵנִיב חֲבֵרִים אֲרָעִיִּים:גּוּמִי לְעִיסָה דָּבִיק,אוֹתִיּוֹת נְיַר הַשַּׁחַרוְשַׂקִּית פְּלַסְטִיק. מוּצָרִים שׁוּלִיִּיםבְּנִבְכֵי מַדְּפֵי שׁוּמְדְּבַרעוֹשִׂים אָדָם מְאֻשָּׁר,חָשׁוּב וִידִידוּתִילִסְבִיבָה מְטַפַּחַת כְּאֵב. שַׂקִּית פְּלַסְטִיקבּוֹדְדָה מִתְיַפַּחַתעַל סַפַּת מְשׁוֹרֵר.וְהוּא

הִצְבַּעְתָּ עִם הַיָּד הַקְּטַנָּה לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַיָּרֵחַ, בַּהֲבָרָה תִּינוֹקִית חֲמוּדָה לָחַשְׁתָּ מִלָּה שֶׁנִּשְׁמְעָה כְּמוֹ – יָרֵחַ. וַאֲנִי הִמְשַׁכְתִּי לִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה בְּצַעַד קָטָן כְּמוֹ

יֵשׁ וְהָלַכְתִּי בְּזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת בִּשְׁבִילֵי עֵמֶק הַמַּצְלֵבָה. הָעוֹרְבִים עָמְדוּ אָז מִמַּעַל וְצָוְחוּ אֵימָה.הַמִּנְזָר וְחָרָךְ כְּנִיסָתוֹ הַמֻּנְמָךְ נִצְּבוּ דּוֹמֵם בְּאִיּוּמָם הַמַּתְמִיד, וַאֲנִי פּוֹסֵעַ לִי בִּינוֹת עֲצֵי

ג חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ בִּשְׂדוֹת הַיַּלְדוּת:בְּלֵיל נוֹבֶמְבֶּר אוֹ דֶּצֶמְבֶּר שֶׁל מֶזֶג חֹרֶף:אַדְמַת דָּן עֲתִירַת מַרְאוֹת הַנּוֹף וַהֲרָרִיםהַחֶרְמוֹן וְתֵל עָזָזִיַּאת בָּאֹפֶל מִסְתַּתְּרִים. נַחַל חֶרְמוֹן: זֶה הָאֵיתָן: רוֹתֵחַאַחֲרֵי

זֵר פְּרָחִים בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁתאָבוּד בְּדִירָתִי הָאֲפֹרָה.תְּהוֹם בֵּינִי לְבֵין הַזְּמַן נִפְעֶרֶת,עֲשׂוּיָה יָמִים שֶׁנִּדְבְּקוּ כְּאִלּוּ לְעִסָּה.נֶעֶלְמוּ עֶרְכָּם שֶׁל רֹב סוּגֵי הָרֶגֶשׁ,רַק עַל פַּחַד וְעַל עֶצֶבאֵין לִי שׁוּם

גֵ'נִיס ג'וֹפְּלִין מְאַבֶּדֶת אֶת הַקּוֹלבִּתְמוּנָה עַל קֻפְסַת שִׁמּוּרִיםשֶׁנִּמְכֶּרֶת בְּמִילְיוֹן וָחֵצִי בְּתוֹסֶפֶתשִׁיר חָדָשׁ שֶׁל הַבִּיטֵלְס בְּמַתָּנָה. מִלּוֹת הַשִּׁיר כְּבָר נִמְכְּרוּכָּל אַחַת בְּנִפְרָדאֲבָל מֵעוֹלָם לֹא כְּשִׁיר אֶחָד.

פַּעַם פָּרַח כָּאן גַּןבְּשַׁעַר הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן הַקָּטָן:לְפָנִים 'קִבּוּץ עוֹלֶה עַל הַקַּרְקַע' בָּעֵטהַמְּשׁוֹרֵר: מוֹלֶדֶת.וּבְטֶרֶם צִפִּיָּה נוֹלְדָה וְכָל תִּקְוָה:לֹא הָיְתָה אֶלָּא אַהֲבָה. הֵיכָן הֵם עֵרָן וְגַלִּית וְרֹנִית?אֵיפֹה

אִלּוּ הָיִית נוֹתֶנֶת בִּי סִימָן וְלוּ רַק רֶמֶז,לוּ רַק זִהִיתִי מַבָּטֵךְ בְּעִפְעוּף רִיסַיִךְ כָּךְ חוֹלֵף,וְאִלּוּ בְּזִיעַ שִׂפְתוֹתַיִךְ בִּי נִשְׁמְעָה אִוְשַׁת קוֹלֵךְ,לוּ רַק יָדְעוּ חוּשַׁי בְּעֵת

הִיא הִנִּיחָה לִי שָׁעוֹן בַּיָּדַיִםוּמַסְמֵר בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת,אָז אָמְרָה בְּקוֹל רוֹבּוֹטִי"תִּיק-תּוֹק, תִּיק-תּוֹק".הִסְתַּכַּלְתִּי בַּחֲתוּל, וְאָז הֶעֱבַרְתִּימַבָּט עַל הַדִּירָה . . .עָמְדָה סַפָּה מִשְּׁנוֹת הַ-90,מַחְשֵׁב יָשָׁן וּמִזְוָדָה.חֲתִיכַת נְיָר

At the stretch of the long river you see,how the ducks come home to thee,in the damp cold shadowsof the starry night skies. The path

תְּנוּ לִי לִהְיוֹת לָכֶם לְקֶפְּטֶןוְאָנִי אֶשָּׁאֵר בְּרֶדֶת הַסְּפִינָה לִטְבֹּעַ-אֶל מוּל עֵין הַסְּעָרָה אֶעֱמֹדוּבְמוֹ יָדַי אֶחְרֹץ אֶת גּוֹרָלִי.אֶרְצֶה בְּלֵית בְּרֵרָה לְהִתְנַזֵּר, לִגְוֹעַ,וּלְשֵׁם חַיַּי לֹא אֶגְנֹב לְהַרְווֹת

כָּל שָׁנָהאֲנִי בּוֹרֵא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ,קְצָת אַחֶרֶתוּקְצָת אוֹתוֹ דָּבָר. כָּל שָׁנָה בַּסְּתָיו,אֲנִי מִתְאַבֵּל עַל מָה שֶׁאָבַדמֵעַצְמִיוְשָׂמֵחַ עַל מָה שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו. כָּל שָׁנָהאֲנִי מְפָרֵשׁבְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִיםוְכָמֹהוּ

הָיִיתִי כְּעֵץ נָטוּעַ בְּלֵב יָם הָאֲנָשִׁים –הַגַּלִּים נִגְּנוּ בִּי,הַשְּׁחָפִים רִחֲפוּ מֵעַל רֹאשִׁיוְלֹא נָגְעוּ בִּי. וְלֹא בָּאוּ לִשְׁכַּב בְּצִלִּי, אֲפִלּוּכְּשֶׁסּוּפָה פִּרְכְּסָה בַּגַּלִּים,רַק צָחֲקוּ לִי מִמַּעַל, כְּאִלּוּנוֹתַרְתִּי

חוּטִים דַּקִּים וַחֲלָשִׁים מְאַחִים חֶלְקֵי נַפְשֵׁךְ הַמְּשֻסַּעַת. לָכֵן אֵין תֵּמָהּ שֶׁמִּידֵי פַּעַם נִּפְרָמִים הַתְּפָרִים שֶׁנִּתְפְּרוּ בְּחִפָּזוֹן, בְּתַּךְ מַכְלֵב גַּס, וְחוֹשְׂפִים בַּשֵּׁנִית עֶרְוָתֵךְ.