שירת האתר

תָּפְסָה בְּיָדִי זְקֵנָה, "תַּחֲזֹר לְבַקֵּר" הִיא אָמְרָה. זְבוּב נִרְדָּם בְּגַנָּהּ, עַל יַד מְקֻמֶּטֶת רַכָּה. נוֹפֵל הֶעָנָף וְהָעֵץ, הַזְּבוּב מוּל עֵינֶיהָ מַמְשִׁיךְ לְקַפֵּץ. כֹּל מָה שֶׁנִּשְׁתַּל

Брод бреда А не пройти Беда до лучика Лечи себя пока Стих стикса Не догоняет облака Солёный ручеек а не река Рука огня сжимает образ

וְהִנֵּה, קָצָר כְּמוֹ קְצֵה הַמִּטְפַּחַת כָּחֹל וְאָדֹם, וְכָתֹם קוֹרֵן כְּמוֹ כֶּתֶר לְרֹאשָׁהּ. עִם זֹאת לֹא תִּשְׁתַּחֵד. לֹא תִּרְדֹּף עֶגְלוֹת סוּסִים, דּוֹהֲרִים, דּוֹהֲרִים מִתְנַשְּׁפִים, שֶׁכֹּחַ הַחַיִּים

שָׁרוּי בִּבְלִילַת בֵּיצָהתֵּכֶף יְצַפּוּנִיבְּפֵרוּרֵי אָבָקוְיַכְנִיסוּנִי לְשֶׁמֶן רוֹתֵחַ. כְּשֶׁאַזְהִיב אֵצֵאמְהֻסָּס מַשֶּׁהוּוּמוּל עֵינַיאֶרֶץ מִדְבַּר צִיָּה וְצַבָּר. אֶזָּכֵר בְּמַסָּעוֹת אֲרֻכִּיםקָדִימָה וַאֲחוֹרָה וְקָדִימָהוְחוֹזֵר חָלִילָה הֲרֵי אֲנִייֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי.

שָׁלוֹשׁ נְשִׁיקוֹת בַּצַּוָּאר עַל הַגַּג, קִרְקוּר שֶׁל עוֹרֵב הַצּוֹפֶה אֶת הַשַּׁחַר וּמַבִּיט לַמִּזְרָח. חוֹזְרוֹת יוֹנִים קְטַנְטַנּוֹת נוֹשְׂאוֹת עֲלֵיהֶן מֵעֵץ זַיִת רָחוֹק. … אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתָּבִינִי

וְעוֹד נִצַּל עָנָן כָּל רַע עַל פֶּתַח מַיִם נְאוֹרִים. כְּרוּכִים בְּעוֹר וְתַפְאוּרָה בְּפֶתַח יוֹם הֵם מְתוּחִים … וְהַגִּזְרָה עוֹד מִלְּמַעְלָה וְהַתַּנּוּר דּוֹלֵק עַל אֵשׁ. בְּהַבִּיטִי

הֵם כְּבָר נְגוּעִיםבַּחֹמֶר מִמֶּנּוּ עֲשׂוּיָההַסְּטִיגְמָה.הָרוּחַ הִיא רַק הַמָּחוֹגשֶׁמֵּזִיזאֶת הַזְּמַן פֹּה. פֹּה הֵם מְבָרְכִים לְשָׁלוֹם אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי בִּלְשׁוֹן הַדְמָיָה"שָׁלוֹם אֲנִי"עוֹנֶה א' ל ב'. אֲנִי שׁוֹלֶפֶת

יוֹתֵר מִדַּי דְּרָכִים דְּרוּכוֹתלְהוֹרִיד אֶת רוּחִי. עָלַי לָקַחַת אֶת הַנּוֹף וְהַשֶּׁקֶט הַפְּשׁוּטִיםשֶׁל זְמַן מִדְבָּרוּלְהַכְנִיסָם לְחַיַּי. אוּלָם אֲנִי יוֹדַעַת,נוֹף אֵינוֹ דָּבָרשֶׁאֶפְשָׁר לְהַטְמִיעַ בַּנֶּפֶשׁ. הָרִים וּגְבָעוֹת שֶׁל

On borrowed timeand nevertheless,progression goes without regress.A tailored face that's fit for valor,distress uproots our sacred parlor.…A mystery guise,a shrouded face,a borrowed suit,a stunning dress.She

סַהַר חוֹצֵה תֵּבֵלרְדוּף כּוֹכָבִים. בְּלַיְלָהכְּמוֹת מְחֻשְׁמָלמֵצִיץ בְּאוֹרוֹדֶּרֶךְ אֶשְׁנָב.בּוֹחֵן נִימֵי חֶסֶד אָדָם. וְיֵשׁ זֶה הָאִישׁהַשּׁוֹלֵחַ עֵינָיו חֲזָרָה. וְהַפְלֵא:לֹא נִבַּט מֵעֵבֶר לַזֹּהַר. – נ.ב – הַשֶּׁקֶט קָרִיר

יֵשׁ עָפָר אֶחָד מְסֻיָּםשֶׁהוֹפִיעַ בְּמִשְׂחֲקֵי הַיַּלְדוּתעוֹד בְּטֶרֶם יָדַעְנוּ לְזַהוֹתוֹ לְפִי שֵׁם,עוֹד בְּטֶרֶם זִהָה הוּא אוֹתָנוּ לְפִי עוֹר:  מִן הֶעָפָר שֶׁלְּךָאֶל הֶעָפָר שֶׁלִּיאֶל הַדָּם,הַדְּמָמָה,הָאֲדָמָה,הַנְּשִׁימָההָעֲצוּרָה בֵּין בִּטְנְךָ

הַמָּשִׁיחַ קָרוֹב אַךְ גַּם רָחוֹק.כֵּיצַד הֵם הַדְּבָרִים? כִּי אוּלַי יָבוֹא מָחָר אַךְ אוּלַי גַּם לֹא.כִּי אוּלַי יָבוֹא בְּעוֹד שָׁבוּעַ אַךְ אוּלַי גַּם לֹא.כִּי עוֹד אֵינוֹ,

Heavenly terrain that breached the source and sparrow, ravine where tremor breaks out in a lightning trot. The ricochet of fate against metallic casing the

זְבוּב עוֹבֵר בְּחֶדֶר לְהִתְגַּלֵּם בְּתוֹךְ חֲלוֹם, לִהְיוֹת גַּרְגֵּר שֶׁל אוֹר. יְרִיעַת בַּד רַךְ נִמְתַּחַת מִתַּחַת לְמִשְׁקָע, שַׁעַר גּוּמִי עוֹטֵף, וְלֹא נֶחֱצָה. … אַתְּ נִגֶּשֶׁת, מַסְתִּירָה

הָעוֹר הוּא קְלִפָּה שֶׁאֶפְשָׁר לִתְלֹשׁ,אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לְהַלֵּל אֶת חָסְנִי? כְּמוֹ הַבּוֹרֵא מְהַתֵּל בִּישֶׁאֲנִי עֲשׂוּיָה מִכְּסִיָּהשֶׁהִיאסְנִינָה, סְפִיגָה וַעֲבִירָהבְּעוֹדִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁגּוּפִינוֹטֶה לְהֶרְמֵטִיּוּת ? הִתְרַגַּלְנוּ לַכְּסוּת הַזּוֹ

יֵשׁ רְמָזִים שֶׁמְּסַפְּרִים סִפּוּר שָׁלֵם וַאֲנָשִׁים הַחַיִּים חַיִּים שְׁלֵמִים בְּצִמָּאוֹן. בֵּין הַיָּם לַשָּׁמַיִם הַכֹּל קוֹרֶה; עֲדָשָׁה רְחָבָה בַּחֲשִׂיפָה אֲרֻכָּה, תְּמוּנָה מְתָעֶדֵת רִבְעֵי חַיִּים. אֲנַחְנוּ צוֹלְלִים

יוֹם שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, יוֹם מָשׁוּחַ בְּאַרְבַּע הָעוֹנוֹת. נֶאֶגְרוּ עָלִים שֶׁל בְּרוֹנְזָה וְשֶׁל כֶּסֶף, הַשָּׁנָה אָסְפָה אֲפִלּוּ קְצָת מֵהַיָּרֹק. שֻׁלְחַן מֵעֵץ עִם גְּבִיעַ יַיִן, שְׂמִיכָה

בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת־מְאֻחֶרֶת זוֹ עוֹלֶה אֲנִי אֶל כְּלוּב הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר נְשָׂאַנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם. … נִדְמֶה רוּחַ טְרוֹם צַפְרִירִים צוֹנֶנֶת דּוֹחֶפֶת אֶת כְּלֵי הַמַּתֶּכֶת בְּפִתּוּלֵי עִירִי.

Your suitcase happens to match to mine perfectly, splendidly In color and in form. I’m much obliged the saying goes- the triple building grows. Impact

וַאלְס, מִתְנַגֵּן בַּלֵּילוֹת לְצַד כֻּרְסָה בַּסָּלוֹן שֶׁהָפְכָה לְמִטָּה. דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת עַל לֶחִי מָרָה, שֶׁל יָשִׁישׁ הַחוֹזֵר לְאֶרֶץ קָרָה. בְּתוֹךְ שֵׁנָה עֲרֵבָה צְלִיל הֶחָצוֹת מָלֵא בְּיַלְדוּת

Cosmic stingray reaches, but the farthest minds are incomplete. Ensconced like lions in a den, enclosed like Snow White envelopes. The letterhead reached it’s zenith,

"בֵּיצֵי דָּג עִם קְצָת מֶלַח וְהַרְבֵּה חֶמְאָה. רִשְׁרוּשׁ סַכִּין עַל פְּרוּסָה חֲרוּכָה. טַעַם גַּם עֵדֶן וּשְׁתִיָּה חֲרִיפָה. צָרִיךְ מַיִם, סֻכָּר, סְפִּירְט, מַבְחֵנָה, לְהַחֲלִיף עַל כִּכַּר

נִרְדַּמְנוּ.. הַזֹּהַר בְּעֵינֵינוּ הָיָה אֲבַק כּוֹכָבִים. הָרֶגֶל… הַאִם זֹאת הָרֶגֶל שֶׁלִּי, שֶׁמֻּרְכֶּנֶת עַל גַּבֵּךְ הַחַמִּים? הַחַלּוֹן פָּתוּחַ, צִפְצוּף הַמְּכוֹנִיּוֹת כֹּה נָעִים. עַל הַמַּדָּף מֵעָלֵינוּ מִכְסֶה

הַחֲשֵׁכָה אֵינָהּ צְבוּעַ, הִיא לֹעַ. מְעַטֶּרֶת עַדְשַׁת בַּמַּאי  מַדִּים שְׁחֹרִים, וְלַיְלָה עַל אוּלָם קוֹלְנוֹעַ. מְבַכָּה שַׂחְקָן חֲסַר תְּחוּשָׁה אֶל מוּל אִמּוֹ- מְחַפֵּשׂ עֵינָיו בְּתוֹךְ עֵינֶיהָ